עובדת סוציאלית שצפתה אתמול (רביעי) בטלוויזיה ודאי שאלה את עצמה: אם ראש הממשלה יכול לחלק 6 מיליארד שקלים, למה אחרי 17 שנות ניסיון, אני מקבלת 6,000 שקלים למשרה מלאה?

היא צודקת בשאלתה. כך גם הנכה שמחכה להעלאה בקצבה, האחות שכורעת תחת הנטל, העצמאי שנאבק בשרירותיות דמי הסיוע, והשכיר שפוטר מבלי שהמדינה עשתה דבר כדי להשאיר אותו בעבודה.

הדרישות שלהם מסמנות חלק מהפתרון למשבר, שכן כפי שאמר אתמול נתניהו, הדרך היחידה לחזור לצמיחה היא להזרים כסף לצרכנים ולעסקים, וכך לעודד ביקוש למוצרים ולהניע את הכלכלה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המענק האוניברסלי הוא דרך עיוורת אך עם זאת יעילה, מהירה ופשוטה לעשות את זה. הוא חייב להיות רק רגל אחת של תכנית הסיוע. הרגל השנייה צריכה להיות "חכמה" יותר.

יש מרחב תמרון

"אנחנו יכולים לעשות את זה. ביום סגריר אנחנו מוכנים", אמר ראש הממשלה אתמול, ובצדק. ישראל נכנסה למשבר במצב פיננסי טוב יותר ממרבית מדינות העולם ויש לה די מרחב תמרון לטיפול במצב.

כל עוד מדובר בגיוס חוב לצורך מימון ההתמודדות עם משבר הקורונה לא צפויה לישראל כל בעיה"

החוב של מדינת ישראל נמוך בהשוואה לגודל הכלכלה שלה. גם אחרי תכניות הסיוע שאושרה, יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל יעמוד על כ-75% בלבד, הרחק מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-110%. על ידי הרחבת החוב ל-85% הממשלה תוכל להזרים עוד 100 מיליארד שקלים להמרצת המשק, וישראל תישאר עדיין בין המדינות בעלות היחס הנמוך ביותר בארגון.

אפילו נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הרגיע ואמר שכל עוד מדובר בגיוס חוב לצורך מימון ההתמודדות עם משבר הקורונה לא צפויה לישראל כל בעיה.

אם כך, מה הם מנועי הצמיחה שמדינת ישראל יכולה להשקיע בהם?

1. העובדים הסוציאליים, האחיות, תנועות הנוער והנכים

העובדות הסוציאליות נאבקות כבר שבועיים מול משרד האוצר על שיפור תנאי העבודה שלהן ותקצוב תכנית המוגנות. האחיות הודיעו גם הן על כוונתן לשבות החל מיום שני, במחאה על היעדר תקנים נוספים לאחיות במערכת הבריאות. גם תנועות הנוער מפגינות מזה כשבועיים, במחאה על אי העברת 20 מיליון שקלים שכבר הוקצו להן.

מעבר לכך שמדובר בדרישות צודקת, הן עשויות להיות הזדמנות להניע את גלגלי המשק על ידי הגברת הביקושים. מדובר בצעד עם עלות נמוכה מאד יחסית ליתר חלקי התכנית הכלכלית. התקציב הנוסף שדורשות העובדות הסוציאליות עומד על כחצי מיליארד שקלים בלבד.

ציבור נוסף שנמצא במאבק מול האוצר על סכומים מגוחכים של כסף הם הנכים. השבוע נחשף כי פער של כ-250 מיליון שקלים תוקע את המשא ומתן על אישור הפעימה הבאה של העלאת הקצבאות. מעבר לכך שמדובר בכספים שמגיעים לנכים על פי חוק, מדובר בכסף שיזרום באופן ישיר להנעת הכלכלה. הנכים, יש לשער, לא מתכננים לאגור את הקצבה בחסכונות, אלא להשתמש בה.

2. רכישה ממשלתית כחול לבן

"כדי לעודד את הצריכה קנו תוצרת הארץ. אני, חסיד הכלכלה החופשית, אומר לכם – קנו תוצרת הארץ. תשתמשו בכסף הזה להניע את הגלגלים", אמר אתמול ראש הממשלה לציבור. הוא יכול לעשות יותר מאשר להמליץ. רכישות יזומות של המגזר הציבורי הן כלי אפקטיבי שהממשלה יכולה לעשות בו שימוש נרחב ומידי.

הממשלה יכולה לבצע רכישות מרוכזות של שירותים וציוד מעסקים ישראליים, ובכך להזרים אליהם כסף.

לא חסר במה להשקיע את הכסף. כל עוד מדובר בקבלנים וספקים ישראלים הרווח הוא כפול"

ניתן להקדים את מועד הביצוע של פרויקטים שתוכננו לשנים הבאות, בהתאם להצעת נגיד בנק ישראל; לעבור מרכישת ציוד בחו"ל לרכישתו בארץ, גם אם המחיר גבוה יותר, כפי שהציעו התעשיינים; או ליזום עבודות ציבוריות חדשות כפי שהציע ח"כ ניר ברקת.

לא חסר במה להשקיע את הכסף. כל עוד מדובר בקבלנים וספקים ישראלים הרווח הוא כפול – הציבור נהנה מההשקעה, והכסף מניע את גלגלי הכלכלה.

3. גיוס מובטלים למגזר הציבורי וחיזוק המגזר הציבורי

כפי שהזרמת כסף  לכיסי האזרחים תניע את הכלכלה, כך הצעת האוצר לקצץ בשכר עובדי המגזר הציבורי תשיג את התוצאה ההפוכה בדיוק. הקטנת משכורות עובדים פירושה פחות צריכה, פחות פעילות כלכלית ומיתון ארוך יותר. קיצוץ תקציבי בזמן משבר הוא מתכון לאסון.

הרוח שנושבת ממשרד האוצר בכל הנוגע למגזר הציבורי צריכה להשתנות לחלוטין כדי לאפשר התמודדות עם המשבר. בישראל קיים מחסור במורים, אחיות, עובדים סוציאליים ועוד. במקביל, כ-800 אלף ישראלים איבדו את עבודתם בעקבות משבר הקורונה.

אם הממשלה מעוניינת להזרים כסף לכיס שלהם כדי להניע את הכלכלה, היא יכולה לעשות את זה על ידי גיוסם למגזר הציבורי במספרים גדולים. במקום שישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה, המדינה יכולה לשלם להם משכורת כדי שיעשו עבודות חיוניות.

כך, שיעור האבטלה ירד, הצריכה הפרטית תעלה, והמשק הישראלי יהנה מכוח העבודה של אותם מובטלים.

4. העסקה גמישה במקום חל"ת

ראש הממשלה התייחס אתמול למאמר שכתבו כלכלני קרן המטבע, בו הביעו תמיכה במתן מענקים אוניברסליים. כמי שקשוב לדעתם של כלכלני הקרן, ראש הממשלה וודאי מכיר הצעה נוספת שלהם – מעבר ממודל של חל"ת ודמי אבטלה למודל של העסקה גמישה, הידוע בישראל כ"מודל הגרמני".

ההיגיון שעומד מאחורי המודל הוא פשוט – במקום שמבנה ההעסקה יהיה בינארי – העסקה או אבטלה –  ניתן לאפשר העסקה חלקית עם פיצוי על שיעור אבטלה חלקי.

המעסיק משלם לעובד שכר מלא על השעות שעבד, ושכר בגובה המקביל לדמי אבטלה על השעות שהופחתו ממשרתו המקורית. המדינה תפצה את המעסיק על הכסף ששילם לעובד בגין השעות בהן לא עבד בפועל.

היתרונות מבחינת הנעת המשק ברורים, ולכן המודל זוכה לתמיכה רחבה כל כך בקרב הארגונים הכלכליים העולמיים. הוא מפחית את הפגיעה הכלכלית בעובדים; תורם לשמירה על רמה גבוהה של צריכה; מסייע לעסקים להמשיך לפעול, גם אם במתכונת מצומצמת; ומונע סגירה של עסקים שמעדיפים לסגור מאשר לפעול תוך הפסד. המודל גם משמר את הקשר בין עובד ולמעסיק וכך מסייע להתאוששות המשק עם חלוף המשבר.

5. תלושי קנייה

רעיון נוסף לתמיכה בצריכה הוא חלוקת תלושי קנייה. מדובר ברעיון שכבר נוסה בסין וטאיוון, צפוי להיכנס לתוקף בבריטניה בקרוב והוצע כבר במסגרת התכנית הכלכלית של ניר ברקת.

בניגוד לחלוקת כסף, את התלושים לא ניתן לחסוך, מה שיבטיח שהכסף יצא ויניע את המשק"

במסגרת תכנית כזו, תחלק הממשלה תלושים קנייה מוגבלים בזמן לרכישות בעסקים בישראל. הממשלה יכולה גם להחליט להגביל את תוקף התלושים לעסקים שנפגעו קשה יותר ממשבר הקורונה, וכך לדאוג לעלייה בהכנסותיהם.

מדובר בצעד שמבטיח צריכה פרטית מוגברת בעסקים ישראליים גם כשהציבור חושש להוציא כסף. בניגוד לחלוקת כסף, את התלושים לא ניתן לחסוך, מה שיבטיח שהכסף יצא ויניע את המשק.​