הממשלה תדון היום (ראשון) בהצעת ההחלטה לקידום חשמל כשר. ההצעה בולטת על רקע סדר היום של ישיבת הממשלה, שהוא דל מהרגיל, ולא כולל שום נושא כבד משקל. הצעות החלטה מהותיות בנושאי הקמת תחנות כוח וקידום חוק האקלים, החיוניות לעתיד משק החשמל, הוסרו מסדר היום. 

לפי נוסח ההצעה, מטרתה לקדם את "אמינות אספקת החשמל במרחב האורבני באמצעות אגירה", אך עיקרה הוא להתיר לחברת החשמל לספק שירותי "חשמל כשר" במסגרת פיילוט של עד 3 שנים לציבור החרדי, במהלכן תחויב החברה למכור אותו. "חשמל כשר" הוא חשמל שלא יוצר בשבת על ידי עובדים יהודים עבור "הציבור החרדי", אם כי כיום רק מיעוט מתוך הציבור החרדי משתמש בגנרטורים באופן פיראטי בשבת, תוך ניתוק מחברת החשמל וחיבור מחדש במוצאי שבת, כדי לא לצרוך חשמל "לא כשר". 

מי יממן את החשמל הכשר? 

לפי ההצעה, עלות השירות לא תושת על כלל משלמי חשבונות החשמל, אך לא נכתב מי כן ישלם בעבורו. שר האנרגיה ישראל כ"ץ כתב אמש בטוויטר: "מתקן האגירה רווחי ויימכר בהמשך ברווח למגזר הפרטי". 

מתנגדי החשמל הכשר מחליפים טיעונים כמו גרביים. טענו שייקר את התעריף לציבור, שיפגע בתחרות, וכעת שעלות ההקמה ע״ח הציבור.
שקר והסתה! מתקן האגירה רווחי ויימכר בהמשך ברווח למגזר הפרטי.

— ישראל כ”ץ Israel Katz (@Israel_katz) May 6, 2023

בניגוד לטענתו, מומחי אנרגיה ששוחחו עם 'דבר' סבורים אחרת: מתקני אגירה עשויים להיות רווחיים כיום, בהיגיון הכלכלי של אסדרות הקיימות, אם הם אוגרים חשמל לתקופות קצרות של כמה שעות, ומוכרים אותו בשעות הכי נדרשות במשק החשמל – שעות הערב בימי השבוע. מתקן חשמל כשר אמור לפעול במודל הפוך – הוא אוגר חשמל רב, שמספיק ליממה שלמה, ומספק אותו בשבת, כשהצריכה במשק נמוכה והתעריפים נמוכים.

תיתכן גם חלופה שבה המתקן יפעל באופן כלכלי בחלק מהשבוע ויאגור חשמל לשבת בחלק אחר. אפשרות מימון נוספת שלא צוינה במפורש, היא שלקוחות שמעוניינים בשירות ישלמו תעריף חשמל מוגדל כדי לממן את שירות האגירה ליום שבת, שמקביל לתשלום המוגדל כיום, בשכונות שנעשה בהן שימוש בגנרטור מקומי מונע בסולר בשבת. 

לגבי אגירה עבור שאר הציבור, נוסח ההצעה מסתפק בכך שהממשלה תרשום לפניה את הודעת רשות החשמל לגבי בחינה של אסדרה לאגירת חשמל במרחבים אורבניים, ללא לוח זמנים כלשהו לביצוע.  

עיתוי ההחלטה מחר יכול לנבוע משתי סיבות – לחץ פוליטי להעביר החלטה שחשובה למפלגות החרדיות בממשלה, בשעה שסוגיות חוק הגיוס ותקציב המדינה עדיין לא פתורות. הסיבה השנייה היא הסמכת משרד האנרגיה ורשות החשמל לבצע את השינויים הנדרשים ברישיונות חברת החשמל במהירות המרבית, כך שהפיילוט יוכל להתחיל בזמן סביר, דווקא על ידי חברת החשמל, בהתאם לפנייה של עיריית בני ברק לחברה.  

משרד האנרגיה: כל הקשיים המשפטיים עבירים 

רשות התחרות מתנגדת להצעה, משום שהיתר לביצוע פיילוט על ידי חברת החשמל עלול לאפשר לחברה לקבוע "עובדות בשטח" לגבי סטנדרטים בפלח השוק החדש של אגירת חשמל, מה שישרת אותה בעתיד. עוד טוענת הרשות כי הרפורמה בחברה מתירה לה אך ורק להקים מתקני אגירה בשטח מתקני רשת ההולכה והחלוקה, ולא כפי שמוצע בהחלטה – במתקן פיילוט שיקום בסבירות גבוהה בשכונה חדשה בבני ברק.

עוד טוענת הרשות, כי ההצעה סותרת את עקרונות הרפורמה, שנועדו להחליש את חברת החשמל. לכן, אפילו אם ההצעה רק מתירה לחברת החשמל להקים פיילוט, ולא קובעת שהוא בהכרח יבוצע על ידי חברת החשמל, מדובר בהשפעה תחרותית שלילית. גם במשרד האוצר סבורים שלא ברורה ההצדקה לשינוי כיוון זה.

רשות החברות דורשת שהקמת הפיילוט תותנה באישורה למודל הכלכלי. לפי עמדת משרד האנרגיה, שום קושי משפטי קיים לא מגיע לכדי מניעה משפטית, וככל שיש בהצעה סטייה מהרפורמה בחברת החשמל, מדובר בשינוי שנמצא בסמכותה של הממשלה, בייחוד כשחברת החשמל תחויב למכור את המתקן לגורם פרטי תוך 3 שנים מיום הפעלתו המסחרית. 

שלוש החלטות מהותיות במשק האנרגיה נעלמו מסדר היום של הממשלה 

שלוש הצעות חיוניות למשק האנרגיה היו אמורות לעלות בישיבת הממשלה, אך בסופו של דבר הוסרו מסדר היום. האחת ביוזמת משרד הפנים, שנוגעת להקמת תחנות כוח שאושרו במועצה הארצית לתכנון ובנייה, והשנייה ביוזמת משרד האנרגיה, שכוללת חלק מתחנות הכוח, וכן קידום התכנון של הגדלת הייצור בתחנת אשכול, שעומדת למכירה במכרז של חברת החשמל. נוסף על כך, ההצעה היא להאריך את חיי היחידות הכי ישנות ומזהמות באשכול עד 2027, סעיף שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד אליו בחריפות.  

ההצעה השלישית שהוסרה מסדר היום היא קידום חוק האקלים הממשלתי על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשל התנגדות במשרדי הכלכלה, האוצר והאנרגיה להצבת יעדים יותר שאפתניים להפחתת פליטות, מחשש שהם אינם ברי השגה, או שהם משיתים עלויות משקיות גבוהות מדי. 

הסרת החלטה מסדר היום היא לא דבר נדיר או בעייתי בפני עצמו, כשידוע מראש שיש מחלוקות בין השרים שיש ללבן אותן לפני ישיבת הממשלה. לעומת זאת, חוסר היכולת לגבש הסכמות ודחייה ממושכת של החלטות עלולה להיות הרסנית למשק.  

אלו תחנות הכוח שמקדמים משרדי הפנים והאנרגיה 

הפעיל החברתי ארז אריאב העלה לפייסבוק טיוטה של הצעת החלטה ובה אישורי הקמה לתחנות כוח, בהתאם להחלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה. 

מדובר בפרויקט הרחבה של תחנת דוראד דרומית לאשקלון, הקמת תחנת "ריינדיר"  ליד כפר סבא, תחנת הכוח קסם אנרגיה ליד ראש העין, ותחנת הכוח OPC 2 בחדרה. תושבים רבים מתנגדים להקמתן של שלוש תחנות הכוח בשרון, וראשי רשויות באזור נוטים להתנגד למתן האישור הממשלתי, בשל ההשלכות הסביבתיות המקומיות של הקמת תחנת כוח מונעת בגז ומגובה בסולר. מתן אישור ממשלתי לא מחייב את הקמתן, אך יאפשר לקיים הליך תחרותי מהיר שייבחרו בו חלק מהתחנות להקמה.  

לידי 'דבר' הגיעה גם טיוטת החלטה ביוזמת רשות החשמל ומשרד האנרגיה, שמתעדפת מתן אישור ממשלתי רק להרחבת תחנת דוראד ותחנת קסם אנרגיה. נוסף על כך, הטיוטה מקדמת שינויים בתחנת אשכול, כך שמי שיזכה במכרז להקמת התחנה יורשה להגדיל את כושר הייצור בה בעזרת טורבינות חדשות, וכן להאריך את חיי 4 היחידות הכי ישנות ומזהמות בתחנה עד 2027, כשהיתר הפליטה שלהן אמור לפוג ביולי השנה, והן פועלות כיום רק תחת הגבלת שעות. לטענת חברת נגה לניהול מערכת החשמל, ההגבלות שקבע המשרד להגנת הסביבה על הפעלת היחידות הללו, גורמות בפועל להגברת הזיהום ולייקור החשמל לציבור דרך שימוש מוגבר בפחם, טענה שהמשרד מכחיש בתוקף. 

משק החשמל רעוע ועלול להיכשל כבר בקיץ הקרוב

רשות החשמל מתקשה לקדם ייצור חשמל סולארי בקצב מתבקש, וצפויה להמשיך לפגר אחר יעדי הממשלה בעשרות אחוזים. גם אם הקצב היה מספיק לעמידה ביעדי הממשלה, נדרשת הקמת תחנות כוח חדשות בגז ולו רק כדי להוציא משימוש תחנות מיושנות ומזהמות במיוחד. תוכנית ההאצה של רשות החשמל לאנרגיות מתחדשות כוללת 50 צעדי רגולציה, אך אפס תקציבים. זאת, בניגוד בולט לתקצוב במאות מיליונים של תשתיות להולכת גז. שילוב אנרגיות מתחדשות מוגבל כיום מפני שחברת החשמל מפגרת בביצוע תוכניות שדרוג רשת החשמל וחברת ניהול המערכת נגה עדיין לא אישרה תוכנית פיתוח חדשה לרשת. 

במקביל, קריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון לפני כחודש, מקשה על הפעלת היחידות הפחמיות שם. בימים האחרונים המשרד להגנת הסביבה בלם את הסעת הפחם במשאיות ממתחם "אורות רבין" בחדרה, בשל ליקויים בהעמסה. בימים לאחר האסון באשקלון, חלק מיחידות הייצור המיושנות בגז בתחנת אשכול סבלו מתקלות, מה שחייב הגברה של השימוש ביחידות גרועות מהן מבחינה סביבתית – היחידות הפחמיות 4-1 במתחם "אורות רבין" בחדרה.

תקלה שאירעה בשבוע שעבר בתחנת כוח בחיפה גרמה להפסקות חשמל באיזורים נרחבים בארץ, דווקא בשל שילוב גבוה של אנרגיה סולארית בשעות היום ומחסור בתחנות כוח רגילות או מתקני אגירה, שחיוניים לשמירה על יציבות התדר.

הצרות במשק החשמל לא מסתיימות בכך. חברת החשמל מתקשה להשלים את הקמת יחידה 70 החדשה בגז ב"אורות רבין", מה שמעכב את השבתת 2 מתוך יחידות 4-1 כנראה עד סוף 2023. הרפורמה בחברת החשמל הייתה אמורה לאפשר את מכירת תחנת רידינג המיושנת, והחלפתה ביחידות ייצור חדשות, אך הממשלה נסוגה מהחלטה זו בשל שיקולי נדל"ן. התוצאה היא קושי הולך וגובר לספק חשמל לגוש דן.

בשל כך, נדרשת הקמתה של תחנת כוח נוספת באזור השרון, במקום שחלוף תחנת רדינג בתל אביב לתחנה חדשה וגדולה. במתווה הקיים, תחנת רידינג אמורה לעבור שיפוץ ולחזור לפעולה מ-2026 עד 2030, אך לפי מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, התחנה כה מיושנת, שספק אם תצליח לחזור לכושר פעולה בתום השיפוץ. הוא מציע להתיר לחברה להקים בשטחה יחידות ייצור קטנות יחסית ויקרות שמופעלות בגז, בשל מצב החירום הצפוי בעתיד. 

כל האיחורים, התקלות והאסונות, מסייעים לבעליהן של תחנות כוח פרטיות שכבר עובדות להגדיל את רווחיהם על חשבון הציבור הרחב, שמשלם ממילא תעריף שהתייקר בשל עלויות הפחם. דחיות נוספות בהקמת תחנות כוח חדשות בגז, יאלצו את משק החשמל להישען יותר שעות בשנה על התחנות הכי ישנות, יקרות, בלתי אמינות ומזהמות שקיימות. למעט במקרה הלא סביר של קיץ קריר באופן חריג, משק החשמל צפוי להימתח בחודשים הקרובים לשיא יכולותיו ואולי אף לכשלים מהותיים באספקת החשמל.