"סַחְרִיר": (ספין) יצירת עניין תקשורתי בנושא מסוים כדי להסיט את תשומת הלב מאחר. השנה קיבלנו לא מעט כאלה מנבחרינו. הנה כמה מהם:

'חוק הלאום לא פגע בזכויות המיעוטים' – חוץ מהתחומים שכן נפגעו

כנסת ישראל העבירה את חוק הלאום, ועוררה התנגדות גדולה בציבור הדרוזי, בציבור הערבי ובקרב חלק גדול מהשמאל היהודי, בעוד בימין רבים התומכים ומעטים המתנגדים. היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט התגאה בכך שנוסח החוק שונה ורוכך, ואילו אנשי התקשורת פנו למרואיינים דרוזים וערבים והתקשו להבין אם החוק רק מעגן את המצב שממילא קיים בשטח, ולא פוגע בזכויות הפרט, מדוע הם חשים פגיעה ? מצד שני, אם החוק לא משנה דבר, מדוע היה צורך לחוקק אותו? מבקרים ותומכים כנים יותר, הסבירו שהחוק אולי לא פוגע בזכויות הפרט, אבל החיים לא מורכבים רק מזכויות פרט, אלא גם מזכויות קבוצתיות – סוגיות הכניסה לישראל, ההתאזרחות והנגישות לקרקע מושפעות משייכות קבוצתית. ההתנגדות שרחבה שעוררה זכייתם של ערבים בעשרות מגרשים לבניה בעפולה היא רק דוגמה קטנה.

העלאת דירוג האשראי של ישראל היא בשורה אמיתית – אבל לא לאזרחים

כלי התקשורת התפוצצו מכותרות מחמיאות בעקבות הבשורות על העלאת דירוג האשראי של ישראל. עם זאת, דווקא בעיתונות הכלכלית מרבית הפרשנים העריכו שמדובר בחדשות טובות, אבל כמעט חסרות השפעה. לפי המיתוס דירוג האשראי קובע את גובה הריבית שמשלמת מדינה על חובותיה, אבל במציאות הוא רק גורם אחד מבין רבים, ובייחוד בישראל, שכמעט שום חלק מהחוב שלה איננו מדורג בכלל. באוצר מבינים זאת היטב, ושם דווקא פעלו כדי למנוע התלהבות יתר. בעיני האדם הסביר, שלא מתמצא במונחים הכלכליים הטכניים, אם 'הכלכלה במצב מצויין', סימן שאפשר 'לפתוח את הברז' ולהעניק לציבור תוספת שירותים והקלות – בדיוק סוג הלחצים שחשוב לאוצר לנסות למנוע. לא מדובר במדיניות חדשה, אלא בגישה עקבית. גם רווחי הגז יורחקו מהציבור, בחוק. מדינה עשירה לאזרחים עניים, כבר אמרנו ?

מחירי הדיור ירדו או עלו? לחלשים ביותר זה לא כל כך משנה

אם תשאלו את שר האוצר משה כחלון , כנראה שיגיד שהוא קיים כל מה שהבטיח, אלא שלפני הבחירות הבטיח להוריד את מחירי הדיור, ולאחריהן הפסיק להצהיר זאת. ראש מטה הדיור שכחלון מינה, אביגדור יצחקי, אכן התפטר כפי שהבטיח, אבל לא בגלל שהמחירים לא ירדו ב15%, אלא כנראה כי לא התכוון מראש להישאר בתפקיד. ההבטחה הזו ממילא חסרת משמעות כשהיא לא מחוברת לתאריך קובע, ממנו אפשר למדוד  של 15% ירידת מחירים. בפועל, במהלך כהונתו של כחלון מחירי הדיור עלו בכ-10%, כאשר לאחרונה העלייה במחירי הדיור מתחילת העשור כן נבלמה, זמנית לפחות.

השרים גלנט וכחלון ויושב הראש לשעבר של מטה הדיור אביגדור יצחקי בראשון לציון (צילום: עמר כהן)

 

יש לציין כי הפעולות להן שותף כחלון בתיאום עם ההסתדרות – כמו הסכמי השכר במגזר הציבורי, העלאת קצבאות הנכים והעלאת שכר המינימום, העלו במקצת גם את הנגישות לדיור. מנגד החלה גם ירידה משמעותית בהתחלות הבניה, כאפקט בומרנג של השוק, המנוגד למאמצי הממשלה. כחלון סימן את הרווח היזמי כבעיה, כאשר יזמים אין סיבה להתנדב להאיץ בניה, שעלולה להוריד את המחירים. יש כלי אחד בארסנל שכחלון עדיין מסרב לשלוף – בנייה ציבורית – שהיא הדרך הקצרה באמת להגדלת היצע הדירות, ומשרדו ממשיך להערים קשיים על התכנית של שר השיכון ממפלגתו, יואב גלנט, לשיקום מערך הדיור הציבורי.

'התייעלות' במערכת המשפט – אבל לא לטובת הציבור

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) נימקה את הטלת האגרות על תובעים ייצוגיים בטענה של מניעת תביעות סרק, אלא שמי שבעיקר תמך בטענה הייתה התאחדות התעשיינים, אותה מגבה השרה שקד גם בפרשת האמוניה וסוגיית רישוי עסקים, בכדי להרתיע תובעים מהגשת בקשות לתביעות ייצוגיות. האגרות עלו. העומס בבתי המשפט הגורם לעינוי דין הוא בעיה אמיתית והשרה שקד פועלת להקטינו גם בעזרת שינויים בסדרי הדין, הטלת חובת מפגשי גישור ומגבלות על אורך כתבי הטענות. על הדרך היא גם לחותרת לצמצום זכות העמידה בבג"ץ ובסך הכל, דרכה להוריד את העומס מהמערכת היא צמצום השירות שהיא נותנת והנגישות שלה לציבור, במסווה של 'התייעלות'.

'דחייה בפיתוח לוויתן תחבל במעבר מפחם לגז' – למרות שהיינו יכולים להיות כבר אחריו

המחאה הציבורית נגד אסדת 'לוויתן' משתמשת בטענה שרוב הגז במאגר לא מיועד למשק הישראלי, ולכן אין שום קשר בין הגמילה מפחם לבין פיתוח המאגר. משרד האנרגיה טוען שכל עיכוב בפיתוח המאגר מסכן את היכולת לסגור תחנות פחמיות. שני הצדדים טועים ומטעים. אמינות אספקת הגז לישראל היא כיום נמוכה ביותר. חיבור מאגר 'לוויתן' ישפר את היתירות והבטיחות באספקה, יאפשר תיקונים ועבודות תחזוקה בשתי האסדות לסירוגין, שכיום מוגבלות מאוד ב'חלונות הזמן' האפשריים וביחד עם המאגר "כריש", יבססו את אספקת הגז במידה שתאפשר סגירת יחידות פחמיות, תוך גיבוי הדדי במצבי חירום, שלא תלוי בכלל בשאלה מי המאגר שחתם חוזים עם לקוחות ישראלים ומי חתום על חוזי יצוא.

משחה מחאה בחוף דור – למען הרחקת אסדת הגז (צילום אורי מגנוס)

למרות זאת, בגרסת משרד האנרגיה יש שני 'חורים' משמעותיים: לוחות הזמנים והיעדר חלופות. בזמן ששר האנרגיה יובל שטייניץ רב עם עובדי חברת החשמל, עוכבו התכניות להקמת יחידות ייצור שמונעות בגז טבעי, במקומן של היחידות הפחמיות. התוצאה היא פער של שנתיים וחצי לפחות בין מועד חיבור לוויתן, לבין הקמת התחנה הראשונה מבין שתיים במתחם "אורות רבין" בחדרה, כך שבאמת יהיה ניתן לסגור את התחנות הפחמיות. את התלות בפחם היה ניתן להנמיך יותר מהר, אם הממשלה הייתה מחייבת את בעלי מאגר "תמר" לממש את התכניות של עצמם להשקעות בקידוחים נוספים ובצנרת, שיגדילו את כושר האספקה של המאגר. כשזה לא קרה, וככל שמערכות התכנון נסוגות מפני יוזמות פרטיות של בעלי הון, לא פלא שאלפי אזרחים יוצאים להפגין וקוראים למדיניות הזו בלוף.

היה הסכם לקליטת מהגרים עם האו"ם או שדמיינו?

נוכחות המסתננים בישראל, רובם מבקשי מקלט מאפריקה, הכניסה את ראש הממשלה בנימין נתניהו למלכוד. מכיוון אחד, תושבי דרום ת"א מוחים כנגד נוכחות האפריקאים בשכונות הדרום העניות, חלק גדול מהם תומכי נתניהו בבחירות הכלליות, מנגד מחאות בארץ ובחו"ל כנגד כוונת משרד הפנים לגרש מסתננים למדינות באפריקה בכפיה. בסבסוב מדהים, הודיע ראש הממשלה עם הסכם עם נציבות האו"ם לפליטים בו קליטת הזרים תתחלק באפן מוסכם בין ישראל לבין מדינות בעולם המפותח, ותוך פחות מיממה נסוג מההסכם, לאחר שהבין שבקרב הציבור הימני ההסכם נחשב להתקפלות, ובייחוד לאחר ששר החינוך נפתלי בנט כינה את ההסכם "גן עדן למסתננים", השהה את ההסכם לזמן בלתי מוגבל. כך התקפל נתניהו פעמיים, לא קלט מבקשי מקלט, ואיבד את תמיכת המדינות באפריקה לקליטת מגורשים מישראל  ומה שהיה הוא שגם עכשיו – הגנה זמנית וחלקית לאפריקאים, שיכולה להשתנות בכל רגע לפי גחמות של פקידים, ללא מדיניות ברורה וכוללת.

מהגרים מאפריקה (צילום: פלאש 90)

שר התקשורת איוב קרא (הליכוד) מחק את הציוץ שפרסם כשחשב שההסכם יצא לפועל, אבל האינטרנט זוכר: "המתווה לפתרון בעיית מהגרי העבודה בישראל מוכיח שוב איזו ממשלה טובה ויעילה יש בישראל – מדובר במתווה הוגן, נכון ומוסרי, שנתמך ע"י המוסדות הבינלאומיים, ודואג גם לפתור את מצוקת תושבי דרום ת"א. יותר נוח להפגין, להשמיץ ולהעביר ביקורת- אבל יש גם כאלה שעושים. כשרה"מ מבטיח – הוא גם מקיים" !

ערוץ 2: הפיצול שהפך לאיחוד

באוקטובר 2017 השר קרא כינס מסיבת עיתונאים חגיגית במשרד התקשורת ובה הכריז על "מהפכת קרא" כולל התייחסות מופתית לפיצול ערוץ 2: "הפיצול יקרה!". הפיצול קרה, נכשל, וכעת הליכי מיזוג שידורי רשת וערוץ 10 נמצאים בתהליך, ושוב נחזור לשני ערוצי ברודקאסט בישראל, הפעם עם שני מפעילים בלבד במקום שלושה, עוד פחות מאשר לפני הליך הפיצול. זו תהיה התוצאה גם אם המיזוג לא יצא לפועל, ואחד הערוצים ייסגר, אולי אפילו שניהם.

שינויים בערוצי הטלוויזיה המסחריים (גרפיקה: אידאה)

מעניין האם השר קרא חשב בעצמו שיש סיכוי שהמהלך יצליח? עוד ב2014 היו למשרד ניתוחים שהראו שאין מודל כלכלי בשוק הטלוויזיה ל3 ערוצים שמשדרים 24/7. כל הערוצים מפסידים היום כסף, כאשר עוגת הפרסום 'נודדת' לכיוונן של סוכנויות הפרסום הגדולות בהיסטוריה האנושית – פייסבוק וגוגל. אבל מותר לתהות האם זה 'כישלון' או שזה בדיוק המקום אליו כיוון ראש הממשלה נתניהו וביחד עם קרא – תקשורת חלשה, הפסדית, תלותית בגחמות השלטון – כזו שתחשוב פעמיים לפני שתעביר בקורת על העומדים בראשו. לנתניהו יש חשבון ארוך עם מרבית כלי התקשורת בישראל, אשר הסיקור שלו בהם רחוק מענייני ונוטה לרכילותיות. יש המאשימים את נתניהו עצמו ובני משפחתו בחריגה מהנורמות של קודמיהם, המצדיקות עיסוק ציבורי באורחות חייו ולא רק בפעולותיו כראש ממשלה. כך או אחרת, משרד התקשורת הפך לאחד המשרדים הפי פחות מתפקדים במדינה, שלא עומד ב75% מיעדיו המוצהרים, והמנכ"ל לשעבר שלו הפך לעד מדינה. לא נראה שמשהו שם הולך להשתפר בקרוב.

גשר יהודית לא ישופץ בשבת – אבל מאות עבודות תשתית אחרות דווקא כן

בחברת נתיבי איילון תכננו מראש את הרכבת הגשר מעל נתיבי איילון בשאיפה לצמצם ככל הניתן את השבתת הנתיבים ולבצע כל עבודה מקדימה או מאוחרת לא בשבת. כל זה היה ידוע מראש גם לשר התחבורה ישראל כץ(הליכוד), אלא שבתקשורת החרדית העניין הוצג כחילול שבת שלא לשם פיקוח נפש, ואז כץ סיחרר לאחור, והודיע לחברת נתיבי איילון לדחות את ביצוע ההרכבה, לכאורה בשל 'הפרעה לציבור בסופי שבוע' ולא בשל העבודה בשבת.

שר התחבורה ישראל כץ על רקע העבודות להקמת גשר יהודית (צילום: מרים אלסטרפלאש90 | פלאש90)

התגובות האוהדות שזכה להן בציבור הדתי היוו תמרור אזהרה לראש הממשלה נתניהו, אשר כהרגלו הקפיד שלא לגבות את שר התחבורה ולהתייצב כנגדו כשאמר: "לא סביר שנתיבי איילון ייסגרו במהלך השבוע". נתניהו הקפיד להתבטא לאחר שכבר כל המערכת הפוליטית הצהירה על תמיכה או התנגדות ונתניהו היה יכול לחשב בנוחות כיצד למצב את עצמו, אולי כדי למנוע קרדיט ליאיר לפיד. הסאגה הזו התחילה עם עבודות התשתית של רכבת ישראל בשבת ב2016, כשגם אז רבו נתניהו וכץ, רק הפוך – כץ הצדיק את העבודות בשבת, ונתניהו התנגד. במציאות, יש היתרים קבועים למאות חברות לבצע עבודות חיוניות בשבת ולא רק כאלו שיכולות להיחשב פיקוח נפש מבחינה הלכתית.

'ישראל לא תאפשר התבססות של איראן בסוריה' – ואם זה בכל זאת יקרה?

ההצהרות הישראליות כנגד מעורבות איראן בסוריה הן סחריר טראגי. מערכת הביטחון הודתה ב200 תקיפות אוויריות של חיל האוויר בסוריה, ומנהיגינו מצהירים ללא הרף שיעשו הכל למנוע התבססות של איראן בסוריה. הבעיה עם ההצהרות הללו היא שהן מכוונות עתיד. במציאות, ההתבססות הזו כבר התרחשה. אין ספק שישראל ניסתה למנוע אותה באמצעים דיפלומטיים מול ארה"ב ורוסיה, בתקשורת עקיפה עם אסד עצמו ובמה שדווח בתקשורת הזרה כתקיפות צבאיות כנגד חיזבאללה ויעדים איראניים אחרים בסוריה. באיראן כמעט לא הגיבו באופן צבאי ישיר, אלא נקטו בטקטיקה של הכלה אסטרטגית – מעבר של עוד מיליציות שיעיות עם לוחמים מעיראק, אפגניסטן ופקיסטן לשטח סוריה, עוד פעולות לחימוש חיזבאללה, ועוד מעורבות בתוך מה שהיה פעם הצבא הסורי. הרוסים לא יכולים או שאינם רוצים להרחיק את איראן מסוריה וכל עוד נמשכת שם מלחמת האזרחים, קשה לדמיין תסריט שבו זה יקרה.

לאור הדינמיקה של התעצמות איום הטילים של חיזבאללה עם השנים כתקדים, הפחד הישראלי מנוכחות איראנית בגבול הצפון מובן לחלוטין, אך עד היום עוד לא הצהיר אף שר בממשלה: "ניסינו ככל שיכולנו ונכשלנו למנוע מאיראן להתבסס בסוריה". כשזה יקרה, הציבור יתחיל לשאול "ומה עכשיו?", ולא ברור מה תהיה התשובה. בינתיים, ב"סהר השיעי" הולכת ומסתמנת חוליה חלשה אחרת – עיראק, לאור תוצאות הבחירות במדינה לצד דיווחים על יותר ויותר קבוצות שיעיות שמסרבות לסור למרותה של איראן ומשבשות את חופש המעבר היבשתי בין איראן לסוריה.

כך שמרה נטע על שלמות תאגיד השידור – עד ההזדמנות הבאה להחליש אותו

סאגת תאגיד השידור הציבורי היא 'ספין מתגלגל' מאז ימי מבצע 'צוק איתן', אז הוחלט לבצע מהלך קיצוץ אכזרי של "סגירה/פתיחה" כלפי רשות השידור והקמת תאגיד שידור ציבורי חדש, רזה, קטן יותר, עם תקציב מעט גדול יותר לרכש תכניות בשוק ההפקות. אז אמר נתניהו שההחלטה 'חמקה לו בין האצבעות'. עתירה לבג"צ תקעה את רצון הממשלה להפריד מהתאגיד את הגורם בעל ההשפעה הפוליטית הברורה יותר – מחלקת החדשות – לגוף נפרד, עם מנגנון פיקוח שונה וכך הוקם התאגיד עם מחלקת חדשות בתוכו.

זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון יצרה סייג נוסף – כך שאם התאגיד איננו משדר חדשות, יכולתה של ישראל להשתתף באירוויזיון צריכה להישקל מחדש. מבחינת אנשי התאגיד מדובר בזכיה משולשת – באירוויזיון השנה, בזכות האירוח בשנה הבאה, ובטיעון חזק שגרם לנתניהו להורות על הקפאת החוק לפיצול התאגיד. במתכונת הנוכחית, התאגיד עצמאי יותר משליטה פוליטית במינויים של אנשיו, אבל תלוי הרבה יותר בממשלה מבחינת תקצובו מאוצר המדינה, לעומת רשות השידור שנהנתה מאגרת הטלוויזיה וממנגנון גביה עצמאי. חברי כנסת ושרים לא חדלים מלהשתמש בתקציב כשוט פוליטי כנגד השידור הציבורי. ראש הממשלה איים לבטל אותו ולהשאיר רק את הרדיו, כאשר מאבקי התקציב עלולים להביא בביטול האירוויזיון כתוצאה מחוסר בתקציב נוסף הדרוש לאירוח אירוע מדיה בינלאומי בסדר הגודל הזה. על הדרך, בחרו שלא להציל את הטלוויזיה החינוכית, אשר עובדיה עדיין תלויים באוויר, גם לאחר סגירת מקום עבודתם. בסך הכל, מהלך "הסגירה/פתיחה" הולך ונראה יותר ויותר כתכנית שלבים ל"סגירה/סגירה הרמטית". בלי מאבק ציבורי נחוש, השידור הציבורי ידעך עד שייסגר לגמרי.

ולסיום: פרס מיוחד לממסמס המחאות של ישראל

כדי למסמס מחאות חברתיות ולעקר אותן, לא מספיק לסחרר את התקשורת, צריך אסטרגיה עמוקה יותר, עם כלים רבים יותר. "התעלמות, הסתה, חיבוק וסיבוב" – זו היא שיטתו של ראש הממשלה לפירוק מחאות חברתיות – מהצעדה של ויקי קנפו בראשית שנות ה-2000, דרך המחאה החברתית ב2011 שאכן הורידה את התמיכה בראש הממשלה, עד אשר יצאה לפועל עסקת שליט, ששינתה את המגמה. מחאת הלהט"ב השנה כנגד חוק הפונדקאות והאפליה כנגדם, ומתובל לאחרונה גם בברכת חג שאינה נטולת הומור עצמי.

שנה טובה ומתוקה לכל אזרחי ישראל

שנה טובה ומתוקה לכל אזרחי ישראל!

Posted by ‎Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‎ on Thursday, 6 September 2018

תכלה שנה וסחריריה !